שלום  תל-אביב –  מ"י נ' א.א –  ת.פ. 1828/01 זיכוי מוחלט מעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 335 לחוק העונשין, עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק בעונשין ועבירת תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

כנגד הנאשם שיוצג ע"י עו"ד אורן ביטון הוגש כתב אישום שייחס לו 4 אישומים.
עפ"י עובדות כתב האישום בתאריך 2/02/00 בשעה 20:00 או בסמוך לכך בחולון תקף הנאשם את י.ג (להלן: "המתלונן") בכך שדחף אותו למדרגות והמתלונן נפל. בהמשך איים הנאשם על המתלונן באמצעות סכין שלופה ודקר אותו ביד.

כמו כן, האישום הרביעי ייחס לנאשם כי בתאריך 14/02/00 בשעה 03:00 או בסמך לכך בחולון גרמו הנאשמים נזק במזיד לרכושו של המתלונן בכך ששברו את חלונות הכניסה של ביתו.

לאחר ניהול משפט וחקירת כל עדי התביעה והמתלונן ע"י עו"ד אורן ביטון החליט ביהמ"ש לאחר שבחן את נסיבות המקרה ואת הראיות שהונחו בפניו לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו. לאחר שקבע כי גרסאות המתלונן ואשתו, אינן עולות בקנה אחד עם השניה, וכן קיימות סתירות מהותיות בין דברי כל אחד מהם בבית המשפט, לבין דבריהם במשטרה.

בית הדין למשמעת ירושלים  – משטרת ישראל נ' ח.פ. – ת.פ. 79/05, זיכוי שוטר מכתב אישום שהוגש כנגדו בית הדין למשמעת של המשטרה

כנגד הנאשם שהיה מיוצג ע"י עו"ד אורן ביטון הוגש כתב אישום שייחס לו שלושה אישומים:
1. שימוש בכח שלא כדין 2.
2. נקיטת לשון גסה ואי מילוי הוראה.

מכתב האישום שהוגש עולה כי הנאשם אשר שרת ככלבן ביחידת בעלי חיים במשטרת ישראל במחוז הצפוני ערך חיפוש אחר סמים בחוות סוסים. כשסירב המתלונן לבקשת הנאשם עולה מכתב האישום כי הרים הנאשם עגלה של תינוק ובה הכה את המתלונן, כתוצאה מהמכה נפל המתלונן ובעודו שוכב נתן לו הנאשם מספר בוקסים. כתוצאה מהשימוש בכוח המיוחס לנאשם נחבל המתלונן בפניו ברגל שמאל ובידיים.

באמצעות עו"ד אורן ביטון הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו החל המשפט והתיק נקבע להוכחות. בסופו של יום לאחר שעו"ד אורן ביטון ייצג את הנאשם בכל ההליך המשפטי כולל הליך ההוכחות וחקירת העדים הנאשם זוכה מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ע"י כבוד הרכב: נשיאה נצ"מ חנה פסובסקי, סנ"צ אירית מור, עו"ד דני הלפרין. כבוד ההרכב ציין בהכרעת דין כדלקמן: "נוכח האמור ומשקבענו לעיל כי מחד גיסא לא ניתן לתת אמון מלא בגרסת המתלונן, ומאידך גיסא מצאנו כי גרסת הנאשם מעוררת תהיות ותמיהות, בעיקר באשר לנסיבות פציעתו של המתלונן ואינה נקיה מספקות, החלטנו לזכותו מחמת הספק מהעבירה של שימוש בכוח שלא כדין.

אישומים 2 ו-3 הנאשם כפר בכך שנקט בלשון גסה כלפי המתלונן וטען כי לא נתבקש כלל למסור את פרטיו. אשר על כן, משלא נתנו  אמון מלא בגרסת עדי התביעה ונוכח הכחשתו של הנאשם כי ביצע מעשים אלו ונוכח התרשמותנו מהנאשם, החלטנו לזכותו, מחמת הספק, אף מעבירות אלו.

לסיכום, הננו מזכים את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

שלום חדרה  תביעות חדרה – משטרת ישראל נ' מ.מ –  ת.פ 2130/05 ביטול כתב האישום כנגד הנאשם שהיה מיוצג ע"י עו"ד אורן ביטון הוגש כתב אישום בגין עבירה של תגרה במקום ציבורי. 

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 11.07.04 במקום ציבורי השתתף הנאשם בתגרה וכתוצאה מכך נזקק לטיפול רפואי.

עו"ד אורן ביטון שייצג את הנאשם בתיק זה, פנה יועץ המשפטי לממשלה "בבקשה לעיכוב הליכים" בטענה שמעיון בחומר הראיות ניתן ללמוד שהנאשם הוא זה שהותקף על ידי המתלונן בתיק וחומר הראיות מלמד על התנהגות סבירה של הנאשם ביחס למתלונן זאת בנוסף לטענות משפטיות ועובדיות שעלו בתיק החקירה ולא זכו ליחס מצד המאשימה.

בסופו של הליך, לאחר עיון "בבקשה לעיכוב הליכים" שהוגשה ע"י עו"ד אורן ביטון, החליט היועמ"ש לממשלה לקבל את טענותיו של עו"ד אורן ביטון והורה ליחדת התביעות של המשטרה בחדרה לעכב את הליכים ולסגור את התיק כנגד הנאשם.

השלום ראשון לציון – מ"י נ ע.ס, מ.ח ו-ע. כ – ת.פ. 5106/07 אי הרשעה

בתיק זה ייצג עו"ד אורן ביטון את נאשם מספר 2 אשר בחודש 12 2007 הוגש כנגדו כתב אישום, בו הואשם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות בהתאם לסעיף 380  ו- 382 לחוק העונשין, תקיפה סתם עבירה לפי סעיף 380 חוק העונשין ועבירת איומים בהתאם לסעיף 192 לחוק העונשין. הנאשם ביחד עם 2 נאשמים נוספים תקפו שוער במשחק כדור יד.

"תקפו נאשמים 2,3 את השוער בצוותא חדא בכך שהלמו בו באמצעות אגרופיהם. באותן נסיבות, נחלץ מאמנו של השוער לעזרתו של השוער בכך שניסה למלטו מן המקום. או אז תקפו הנאשמים ביחד עם שניים אחרים את המאמן בצוותא חדא בכך שבעטו בו והלמו בו באמצעות אגרופיהם בכל חלקי גופו והפילוהו לרצפה בעודם ממשיכים לבעוט בו" ובהמשך בעוד המאמן שרוע על הרצפה בעט נאשם 2 בראשו של המאמן".

לאחר ניהול מו"מ שלא צלח עם המאשימה, נקבע תיק זה להוכחות בכך שנאשם 2 היה מיוצג ע"י עו"ד אורן ביטון ויתר הנאשמים באמצעות ב"כ כפרו במיוחס להם בכתב האישום.

לאחר שהעידו מספר עדים ונראה שהקרקע מצד המאשימה והנאשמים הייתה בשלה יותר להגיע להסדר פשרה הגיעו הצדדים להסדר פשרה בו נמחקו עובדות מהותיות שיוחסו לנאשם 2 בכתב האישום המקורי. באשר לנאשם 2 נמחקו העובדות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, תקף באגרופים ובבעיטות בראש, ובמקום זה שונה כתב האישום כך שיוחסה לנאשם 2 עבירה של תקיפה אחת בלבד שנרשמה בעובדות כתב האישום כי נאשם 2 "דחף אותו פעם אחת".

כחלק מהסדר הטיעון שגובש עם המאשימה הוסכם כי נאשם 2 ויתר הנאשמים, ישלחו לקבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן את שאלת אי ההרשעה בטרם יורשעו בבית המשפט.

בסופו של הליך בחודש 2.2011 לאחר שהתקיימו טיעונים לעונש והתקבל תסקיר שרות מבחן חיובי באשר לנאשם 2 החליט כבוד בית המשפט שלא להרשיע את נאשם 2 (ואת יתר הנאשמים) והטיל עליו עונש של 140 שעות של"צ כעונש חינוכי ובנוסף פיצוי למתלונן.